פפקיר

“”

בנייןלמחקרביורפואיעל——שםארתורורושלבלפר

40מדעניםואמנים,משמונהארצות,מציגיםמעבודותיהםבתערוכהבין——לאומיתרחבתהיקף:מפהמפהשעלהקיר——מיפויבאמנותובמדע。

באחתמהסצינותהיותרזכורותבה”מלךואני”(1956年,במאיוולטרלאנג),בשיעורהראשוןשבואנהלאונאוונס(דבורהקר)מלמדתאתילדיוהרביםשלמונגקוט,מלךסיאם(יולברנר),היאמראהלהםאתמקומהשלסיאםעלמפתהעולם。ילדיוהרביםשלהמלךמוחיםבמקהלהבקולגדול。סיאם(תאילנד)היאהריארץרבתהודורחבתידיים。לא”חציסיכהעלמפתהעולם”כפישמאירגולדברגתיארארץאחרת,כמהעשרותשניםלאחרשהופקהסרטהזה(“ארץקטנהעםשפם”)。

אי——אפשרשלאלהיזכרבסצינההזאתלמראהסדרותעבודותהאטלסשלדגניתברסט。אריץ——שראלמצולמתמתוךמפותבקני——מידהשונים,מתוךהאטלסהפיסי,המדיניוהכלכלישלד”רמשהברוור。התצלומיםמוגדליםלאותוגודל,כךשבתצלוםשמקורובמפתאריץ——שראל(1:250,000)נראיתהארץברורהלמדי,ואילובזהשהוגדלמתוךמפהכלכליתשלהעולם(1:200,000,000)היאנראיתכקבוצהשלכתמיםחסרימשמעות(הסדרהכוללתששהתצלומישחור——לבןממפותבקנהמידהגדלוהולך,אותםצבעההאמניתבצבעימים)。ההתפרקותשלצבעהדפוסואיבודהמשמעותהצורניתמוביליםלתובנהמפקחתבאשרלמקוםהיחסי,האמיתי,שלה”ארץ”בהקשרהעולמי。טיפולדומהמעניקהברסט(בעבודההמוצגתבתערוכהזו——באמצעותסורק)ליםהמלח。הנושאשונה,אבלהמסראחד:דעאתממדיךהנכונים,אתההקשרשבואתהנמצא——ונהגבצניעותהמתבקשת。

מפות,במקריםרבים,יכולותלסייעלנולהביןאתמקומנו(ולאבהכרחלמצואאתדרכנו)。משפטהמפתח,שמלווהכמעטכלמפה,הוא”אתהנמצאכאן”。גםאםמדוברבמפהשמתארתמסלוליםשלמוותבתאיםחייםכמוזושמציגהפרופ”עדיקמחימהמחלקהלגנטיקהמולקולריתבמכוןויצמןלמדע。המפההזאתמתארתאפשרויותפעולהשלרובתאיגופנו——ולפיכךה”אתהנמצאכאן”אומרלנו,במקרההזה,שאנומצוייםמכלעבריהשלמפתהמוות,המוטמעתעמוקבתוכנו。כך,המפההזאתאולילאיכולהלעזורלנולמצואאתדרכנו,האלאיודעתלומרלנומניןבאנו——אבלהיאנותנתלנומושגטובלמדיבאשרלשאלהלאןאנחנוהולכים。

סודקסמןשלמפותנובעלאבמעטמהיותןמעטשמכילאתהמרובה。מעיןהפשטה(לעתיםקיצונית)שמעידהיותרמכלעליכולתוהאינטלקטואליתשליוצרה,להבדילביןעיקרלטפל,לנפותאת”המיותר”,ולהשאירמבנהשלדיש”מדברבקיצורולעניין”,ומבהירלנו”איפהאנחנונמצאים”。מדובר,אםכן,בסוגשלמטאפורהשמדמהמציאותואינהמתיימרתלהקיףאתהמציאות。מעיןמודלשמאפשרלנולהתמודדעם”הדברהאמיתי”שהואגדולמדי,מורכבמדי,קטןמדי,רחוקמדיאונסתרמעצםטבעבריאתו。“דגםישראלי”שלמיכאלדרוקס,שרטוטקוויהמתארשלארץישראלעלמפתגזרותשלכתבה,עתלעיצובאופנה”בורדה”,הוא,לפיכך,מעיןמודלעלגבימודל。הקישורהמיידישלמפתהגזרותלמספרייםמתכתב,מעלשניים——שלושהעשורישנים,עםהאשהשחורטת——שורטתבסכיןאתקוויהגבולשלאריץ——שראלעלגבושלתינוק(אורליקסטל——בלום,דוליסיטי,1992)。

“מפה,מפהשעלהקיר——מיפויבאמנותובמדע”,באצירתיבשםעזגד,בנויהכמעיןמסעשל”זום——אאוט”מתמשך(במגבלותהצבהמסוימות),ממפותשלתהליכיםתוךתאיים,דרךמפותשלגוף,נפש,עיר,ארץ,יבשת,עולם——ועדלמפתהיקום。העובדהשמדעניםואמניםמציגיםאתיצירותיהםותובנותיהםבתערוכה,אלהלצדאלה(כשמטבעהדבריםהמדעניםמתמקדיםבשניקצותהמסלול,ועבודותהאמנותממוקמותבעיקרבמרכזו),עשויהלהציעבסיסנתוניםרח,ברבר——ובדי,שעיבודנכוןשלועשוילהובילאותנולשלבשבוקולכלשהויאמרלנו”הגעתםאלהיעד——חשבומסלולמחדש”。

כמהאנשיםסייעולנורבותבאצירתהתערוכההזאת。בראשובראשונהפרו”פקאתיבורנרמאוניברסיטתאינדיאנה,ארצות——הברית,וכןד”רגליהבראור,מנהלתהמשכןלאמנותבעין——חרוד;טלייר，。תודהמיוחדתגםלאוצריתערוכותמיפוישהתקיימובאחרונהבישראל:ד”רדרורק。לויד“ריעלאילתון——אסןוד”רסייפןבורג”יני,אוצרי”הקרטוגרפיהשלהבלתינראה”בגלריההאקדמיתשלהמכוןהטכנולוגיחולון;ושמעוןלב,אוצר”למצואאתהצפון”בגלריהP8。

י。ע。